הכירו את ישראל איבגי – אחראי תחום ההדרכה אצלנו. אנו מקוים שההיכרות הקצת יותר מעמיקה הזו עמו תספק לכם עוד מימד אחד נוסף, תפתח לכם עוד חרך הצצה למערכת המורכבת של שיקולים, ניסיון רב שנים בעולמות התוכן של תכנות לילדים ושל חשיבה חינוכית, (כן, חינוכית) בפעילויות שלנו.
ספר לנו קצת על איך הגעת לתחום:
"הגעתי לתחום אחרי 15 שנה בעולם ההי-טק, שם התחלתי בתפקידים טכניים. משם המשכתי לניהול פרויקטים וצוותים. הקמתי והובלתי מיזם וצוות חדשנות בחברה בה עבדתי והתפקיד האחרון שלי בעולם ההייטק היה פיתוח עסקי. וכן, לא סיימתי לימודים באוניברסיטה.
הגעתי לתכנית לפיתוח מנהיגות טכנולוגית לאחר שהעברתי הרצאה בחברת IBM לילדי העובדים. ההרצאה עסקה במנהיגות טכנולוגית. המפגש הזה היה עבורי נקודת מפנה מכמה בחינות: ראשית, הוא כמובן היה כיף ומרגש.
אבל מעבר לכך הבנתי ששולבו במפגש הזה שני דברים שאני מאד אוהב: חינוך וחדשנות. פתאום הבנתי שזה בדיוק מה שאני צריך לעשות!
באותו שלב הייתי בצומת דרכים- שאלתי את עצמי האם עלי לחזור להייטק כי בדיוק נפתחה הזדמנות וקיבלתי הצעת עבודה מאד מעניינת, או -לקחת סיכון ולצאת לדרך עצמאית בתכנית. החלטתי להצטרף לשמוליק שהיה שותף מתחילת הדרך ולנסות לקדם ולפתח את התכנית ומאז אני פה.
מה האני מאמין שלך?
הדרך בה אנחנו מלמדים, "יושבת" לי טוב בכמה אופנים:
במילים אחרות, הרי לכם ה"אני מאמין" שלי, בכמה משפטים קצרים:
1. אני מאמין במתן הסברים באמצעות דוגמאות מהחיים, דבר שתמיד תמיד עוזר להבנה
2. אני מאמין ביצירת סביבה בה ילדים רוצים ללמוד, מהנעה פנימית (אינטרינזית) סביבה בה מותר להם לנחש ולטעות, סביבה בה לא צריך לדעת כדי לענות
3. אני מאמין בסביבה שאין בה מבחנים
4. אני מאמין בסביבה שאין בה שיעורי בית
5. אני מאמין בסביבה נטולת דרישות קדם מנופחות והרבה פעמים מיותרות. אני מאמין בתכנית שכל מה שצריך זה אנגלית ברמה של כיתה ה'
6. אני מאמין בסביבת לימוד שפתוחה לכולם. סביבה שכל מה שצריך בה זה לרצות. – לא תכנית להכי חכמים בכיתה
7. אני מאמין גדול בערכים. אנחנו מנסים להנחיל לילדים את ערכי האחריות, עבודת הצוות, עמידה במשימות בדרך אחרת ולא בדרכים המסורתיות (של שיעורי בית ומבחנים) – אנחנו לא מוותרים לעצמנו ומנסים לגרום להם ליהנות מהמפגשים להביאם למצב שירצו לעשות את המטלות. זאת, בכמה דרכים. ביניהן הכנת תוכן מותאם וכן על ידי שיטת העברת מסרים ייחודית אותה פיתחנו
8. אני מאמין בזה שכל ילד הוא עולם ומלואו ולכן זה בסדר גמור אם ילד מסוים בוחר לא לעשות מטלות מסוימות לא כולם אותו דבר
9. אני מאמין במולטי דיספלינות. אנחנו משלבים לפחות שני צירים בלימוד, שבעולם החינוך הישן היה נהוג להפריד אותם ועדיין עושים כך לרוב. אני מתכוון לפן היצירתי, בו הילדים ממציאים והפן היישומי בו הילדים מיישמים את מה שלמדו באופן סיסטמתי.
10. אני מאמין בתכנית מעשית יישומית ולא בתיאוריות: החל מהמפגש הראשון הילדים יוצרים את התכנה הראשונה שלהם ולכן התרגילים בתכניות המיוחדות שבנינו בנויים בצורה שהילדים (ולא משנה הרמה שלהם) חווים הצלחה, אם רק יעשו.
ולסיום, סיפור קטן על ילד שרצה כלבלב
לבסוף, ברשותכם אני רוצה לספר לכם על ילד שלומד אתנו, הוא היה בן 10, למד את שנת הלימוד הראשונה בתכנית. הילד סיפר שכבר המון זמן הוא רוצה גור חכלבים ואמו לא מרשה לו, והוא? הוא עשה הכול: הבטיח לטפל, סידר את החדר, הכין מכתב.. ולא עזר. האם עומדת בסירובה…
יום אחד החליט לקחת את כל הדברים שכבר עשה כדי לשכנע את אמו, להוסיף מספר דברים נוספים, וליצור אפליקציה שתעזור לשכנע אותה.
באפליקציה שבנה הוא שילב:
שיר שכתב והקליט
גלריית תמונות של גורים
הוכחות מהתנ"ך
הבטחות שלו לאמו ועוד ועוד…
מה שהיה יפה באפליקציה שבנה זה שהוא יישם בה גם רעיון וגם כלים (אני מדגיש: בגיל 10 , בשנת הלימוד הראשונה).
ואנקדוטה לקינוח, ברשותכם:
"מדובר בילד שסיים מסע של ארבע שנים בתכנית בגיל 15 בערך. יום אחד קצת שעמם לו והיה לו איזו יום או יומיים חופש והוא חשב להתנדב אבל הוא ילד עסוק ואין לו יכולת להתחייב להרבה זמן אז חיפש משהו נקודתי לאיזה יום התנדבות יחיד. להפתעתו, מאד התקשה למצוא יום כזה – כי ברוב המקרים הוא מצא עמותות המחייבות התנדבות לטווח ארוך וקבוע.
הוא לא התייאש ובנה אפליקציה (תוך שבועיים בערך) שמחברת בין מי שרוצה להתנדב נקודתית ליום, שעה, לאלו הזקוקים להתנדבות כזו: עמותות וגופים שונים. הילד הזה הוא יזם בנשמתו. בגיל צעיר הוא ייסד חברה, עשה עושה ויעשה הרבה מאוד יזמות בחייו.
בקהל באולם שישב ושמע את הסיפור הזה מפי היה נער שהרים יד, חשבתי שהוא רוצה לשאול שאלה. כשנתתי לו את זכות הדיבור הוא אמר שאין לו שאלה, הוא רק רוצה להגיד שהוא עבד פעם אצל הנער הזה… "
אנו מקוים שהסיפורים האלו ממחישים לכם כמה מחשבה עומדת מאחורי התכנים שאנו מעבירים בתכניות השונות ואיך אנו רואים את הדמות האידיאלית של המשתתפים והבוגרים.
